מסורת התוספתא על עירובין ו׳:ג׳

« מסורת התוספתא על עירובין ו׳:א׳ מסורת התוספתא על עירובין ו׳:ד׳ »

3 אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אַחַד מֵהֶן וְלֹא עֵרֵב, בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּמִלְּהוֹצִיא, לוֹ וְלָהֶם, וְשֶׁלָּהֶם מֻתָּרִין, לוֹ וְלָהֶם. נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּתָן, הוּא מֻתָּר וְהֵן אֲסוּרִין. הָיוּ שְׁנַיִם, אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה, שֶׁאֶחָד נוֹתֵן רְשׁוּת וְנוֹטֵל רְשׁוּת, שְׁנַיִם נוֹתְנִים רְשׁוּת וְאֵין נוֹטְלִין רְשׁוּת:

פירוש מסורת התוספתא על עירובין ו׳:ג׳

3 היין וכו'. ירוש' פ"ג ה"א, כ' ע"ד, פאה פ"ח ה"ה, כ' סע"ד; בבלי כ"ט א'.

4 והשמן וכו'. ירוש' הנ"ל.

5 והחומץ וכו'. ירוש' ובבלי הנ"ל.

6 תחלתו וסופו וכו'. משנ' פ"ז מ"ז.

7 תחלתו כשיעור וכו'. משנ' פ"ז מ"ט.

« מסורת התוספתא על עירובין ו׳:א׳ מסורת התוספתא על עירובין ו׳:ד׳ »